לאחר קום המדינה ומאז שנת 1948, השתנו תנאי האזור ואיתם שונו גם פניה של המושבה החקלאית החלוצית ראש פינה.
ראש פינה הלכה והתרחבה, הן בשטחה והן בכמות תושביה אשר גדלה במהירות. ראש פינה החלה מושכת אליה אנשי רוח ואמנים, ושינתה את פניה.
הוקמה עמותה אשר עסקה בשחזור מושבת הראשונים. מבנים ישנים שופצו, הוקמו אתרי נופש ואירוח, עד שלבסוף הפכה ממושבה חקלאית לפנינת תיירות משגשגת אשר שומרת עדיין על אופייה הכפרי, משלבת בהרמוניה וחן בין העתיק והחדש, ומושכת אליה בכל שנה מאות אלפי מטיילים מקומיים ותיירים מחו"ל.
הערבים נוטשים את ג'עוני לאחר ההכרזה על מדינת ישראל
לאחר הקמת המדינה חל שינוי ביחסי התושבים היהודים והערבים בראש פינה וג'עוני הסמוכה. תחנת המשטרה בראש פינה כמו גם מחנות צבאיים באזור, נמסרו לערבים כאשר הבריטים עזבו.
בזמן מלחמת השחרור השתתפו איכרי ראש פינה בהגנה על האזור ובאפריל 1948 יזם כח משותף של אנשי הגנה ואנשי אצ"ל מראש פינה פעולת השתלטות על משטרת ראש פינה וגם על המחנה הצבאי הסמוך "פילון".
בתקופה ההיא, אביב 1948, החלה פלישה סורית ממערב לירדן והסורים הבטיחו לכבוש את ראש פינה. התושבים הערבים של ג'עוני עזבו את היישוב ואת האזור בכלל, עד יעבור זעם.
חלקם רצה לעזוב וחלקם שוכנע שכך עדיף. הם נדדו צפונה ליישובים אחרים ולבסוף, כאשר הסורים נכשלו בתוכניתם ותושבי הכפר ג'עוני רצו לחזור לבתיהם, הם נחשבו כנפקדים, לא יכלו לקבל את בתיהם חזרה ומצאו עצמם במחנות פליטים בלבנון.
אנשי הרוח מגיעים לראש פינה
אחרי קום המדינה מכרו חלק מהאיכרים, מתיישביה הראשונים של ראש פינה, את אדמותיהם למוסדות המיישבים ובמקום האיכרים נקלטו במושבה משפחות חדשות שעברו להתגורר בגן העדן הצפוני והפראי, באזור עמק החולה.
בשנות ה-60 המוקדמות שינתה אוכלוסיית ראש פינה את הרכבה, קלטה תושבים חדשים ועד שנות השבעים התרחבה המושבה בתהליך הדרגתי.
מספר תושביה גדל מ-350 תושבים ב-1948 לכ-850 תושבים בשנת 1970. אוכלוסיית תושבי ראש פינה, שכללה עד קום המדינה חלוצים בעלי שאיפות חקלאיות ליישב את ארץ ישראל, שינתה בשנות 60 את הרכבה כאשר לצד האיכרים, החלו נוהרים אליה צעירים מחפשי משמעות אשר הפכו אותה לאי קטן של ילדי פרחים.
רבים מבין המהגרים למושבה היו אנשי רוח ונפש שמצאו במקום הקסום מפלט חלומי ואווירה כמו שאין בשום מקום אחר בישראל, עד היום.
במהלך שנת 1964 החלו להגיע אל ראש פינה אמנים רבים מתחומייצירה מגוונים וביניהם" צלמים, פסלים, מוסיקאים, ציירים, סופרים ומשוררים ואלה התיישבו במבנים שבמעלה ההר, במלון "אלתר שוורץ" ובסביבתו.
במהלך שנות ה-80 של המאה החולפת הגיעה לראש פינה גל חדש של אנשי רוח מודרניים ובניהם דרורה חבקין, אריה בובר ורבים נוספים שהם ובני משפחותיהם מתגוררים במקום גם בימים אלה.
מושבת הראשונים בדרך להיות אתר תיירות מרהיב!
שינוי הרכב האוכלוסייה שינה באופן טבעי גם את פני המושבה. בתים ישנים שופצו, בהם "בית הרופא", מבנים ישנים הוסבו לצימרים לאירוח, הוקם מוזיאון לתולדות היישוב וההתיישבות בגליל העליון.
לקראת סוף שנות ה-70 נוסדה ביוזמת בני משפחותיהם של המתיישבים הראשונים בראש פינה ובראשם יגאל אלון, נכדו של אלתר שורץ, ממייסדי ראש פינה, העמותה לשחזור מושבת הראשונים.
מטרתה היתה לעסוק בשיקום, שחזור ושימור של בתים ומבנים במושבה הישנה על פי כללים קפדניים, וזאת במטרה להפוך את מושבת הראשונים של ראש פינה לאתר תיירותי חינוכי. פרוייקט השחזור והשימור של מושבת הראשונים היה והנו הצלחה גדולה.
במהלך 35 שנים האחרונות מבקרים במקום מאות אלפי תיירים מישראל ומחו"ל, ואנחנו בהחלט מציעים גם לכם לא לפספס את האטרקציה המרכזית של המושבה.
כיום, בהתאם לחזון המקורי, מושכת אליה ראש פינה תיירות חוץ ופנים ערה ומציעה למבקרים צימרים ובתי אירוח רבים, מסעדות, אתרי בילוי ופנאי והיא מהווה את בירת התיירות הכפרית בגליל.
ההכרזה על אתר מורשת לאומי
במהלך שנת 1983 הוכרז הגרעין הישן של המושבה ראש פינה כאתר לאומי למורשת החלוצית על ידי שר הפנים וכולל את ארכיון המושבה, המדרשה לתולדות ההתיישבות בגליל, חזיון אור קולי ועוד.
גרעין המושבה הישן ורחובותיה העתיקים ששוחזרו ושומרו בקפדנות ונשארו אותנטיים ברובם, מנסים לשקף ולהעביר את הרוח העבר, את החלוציות והמורשת.
אתר השחזור מנוהל על ידי עמותה ציבורית ומשמש למעשה כסוג של מוזיאון פתוח אשר כולל את הרחוב העליון שהקימו המתיישבים הראשונים, את בתי הפקידות של הברון רוטשילד, את "בית הפרופסור גדעון מר" המפורסם ששימש כמרכז לחקר המלריה, את גן הורדים ובית הכנסת העתיק.
כיום מונה ראש פינה למעלה מ-2,600 תושבים, אתר השימור מאגד בתוכו הן דיירים, הן בלי עסקים רבים והן את התיירים הרבים שפוקדים את ראש פינה בכל יום מסביב לשנה. מספר התושבים בראש פינה אשר עדיין עוסקים בחקלאות לעומת זאת, הצטמצם משמעותית והם מתגוררים כיום בעיקר בשכונות ההרחבה של המושבה.
מאז קום המדינה המושבה שינה את פניה אבל לא איבדה ולא מעט מהצביון והערכים שעליהם הושתתה בעת הקמתה לפני שנים ארוכות.
